- מה גורם לנו לקפוץ מהמיטה בבוקר עם חיוך בלב ואנרגיה בגוף?
- מה נותן לנו כח גם כאשר החיים לא בדיוק מסתדרים כפי שהיינו רוצים?
- מה ה"סוד" לאנשים מסופקים באמת בחייהם?
התשובה מסתתרת במילה אחת: משמעות.
ויקטור פרנקל, הפסיכיאטר הנודע, מייסד הלוגותרפיה, ניצול שואה ומחברו של אחד הספרים הנקראים בעולם – "אדם מחפש משמעות", טוען שהמניע המרכזי לבני אדם הוא רצון למשמעות.
המשמעות היא ייחודית לכל אחד מאיתנו, לכל רגע יש משמעות משלו, והאחריות שלנו היא לגלות מה היא אותה משמעות. כדברי פרנקל: "אין דבר בעולם שיעזור לאדם לשרוד אפילו בתנאים הגרועים ביותר כמו הידיעה שיש משמעות לחייו".
מה קורה במחצית השנייה של החיים?
בעולם המודרני לימדו אותנו שיש לראות בתהליכי ההזדקנות של הגוף לא פעם כמקשה אחת וכגזירה משמיים: כתקופה של היחלשות והידרדרות.
אך, למעשה, התפתחויות של המדע ותפיסות חדשות בתחומי החברה והרוח, מלמדים שדווקא בגילאים מתקדמים יותר גדלה היכולת של האדם להפיק תבונה ומשמעות בזכות ניסיון חיים, חוויות וידע העולם. הקושי הוא בתפיסות המטעות ומגבילות אותנו, בדרך-כלל בלי שנרגיש.
לדוגמא: לפני מספר שבועות בשיחת אימון עם אחד מלקוחותיי, איש מקצוע מצליח מאוד שהגיע לגיל 70, מצאתי את עצמי תוהה מדוע כל כך קשה לו להתרגש מההזדמנויות המחכות לו בדרך. כשחקרנו ביחד את החרדה הכללית שלו ואת הדחיינות שלו בלקדם את הדברים שהוא אמר שהוא רוצה לקדם, מצאתי תחושה כללית של פחד וחוסר אנרגיה. ביקשתי ממנו לשתף אותי מה עולה בדעתו שהוא חושב על הביטוי "פנסיונר". התגובה היתה מיידית: "חוסר פעילות…אין מה לקום…להישאר בבית…שיעמום…תחושת חוסר רלוונטיות". אוקיי, אז אין צורך לחפש יותר, נכון?
מה שהלקוח שלי השמיע מושמע לעתים קרובות כל כך על ידי אנשים שחצו את יום הולדתם ה-50 והרבה מעבר לכך, זה אחד הסטריאוטיפים הגדולים שחוצים גבולות, דתות וחברות- שאנחנו הופכים ל"לא רלוונטיים" בגיל מסוים, אנחנו כבר לא בעלי ערך, כבר לא יצירתיים ולא מעניינים יותר אף אחד, להוציא אולי את הנכדים שלנו. ההשקפה ה"גילנית" הזו על המחצית השנייה של החיים היא לא רק פוגעת ומטעה, היא גם אווילית ביסודה, בכך שהיא מונעת מהעולם להרוויח את האוצר הטמון באנשים רבים שהם בעלי תבונה עמוקה, כזאת שיכולה רק לנבוע משנים של התפתחות ולמידה מתוך ניסיון חיים עשיר ומגוון.
המשמעות בחיים – היא המפתח – והאימון למשמעות בטיפוח החיים ככל שעולה הגיל, הוא הדרך המביאה גם פרות וגם הנאה. כמו יין נושן שמשתבח עם הזמן, המשמעות היא הדרך לחיות את החיים בכל גיל.
* רוני דונץ, MBA, הוא מאמן בכיר לחיים ועסקים, מנחה קבוצות וותיק ,מוסמך בלוגותרפיה (טיפול ממוקד- משמעות), ו"סייג'ינג" (תפיסה הרואה בגיל הזדמנות ל"קצירת התבונה" של האדם). בימים אלה הוא כותב דוקטורט בנושא: "רפלקציות של דור שני לשואה במחצית השנייה של חייהם". האתר שלו הוא www.wisdom-opportunity.com