לחשוב הזדמנויות בכל רגע נתון
העולם שלנו משתנה במהירות, וקצב כל הפעולות שאנחנו עושים בכל תחומי החיים מתגבר. כל זה ועוד גורמים לנו לפספס הזדמנויות, לחיות על אוטומט ולאבד מוטיבציה, דווקא בזמן הדורש גמישות מחשבתית, תגובה מהירה לשינויים ויכולת לפתור בעיות מורכבות.
המצב העכשווי במדינת ישראל מאז השבעה באוקטובר הפך למצב של ערעור הביטחון הקיומי, גודל הזוועות והזעזוע הוא עצום ומוביל לאיבוד אמון וביטחון הן בחופש שלנו לחיות ולהיות בתנועה והן בתכנון ובצמיחה אישית ולאומית. התחושה הזאת מובילה לחוסר וודאות, דיכאון ותקיעות מחשבתית מכל הבחינות ואחד השרירים שיודע להוציא אותנו מתחושות אלה הוא שריר היצירתיות.
כפי שאני רואה את ההתנהגות האנושית, יש 5 חסמים עיקריים לחשיבה יצירתית:
1. פספוס הפרטים הקטנים- בגלל קצב מהיר ודרישה בעיקר במקומות עבודה, לתוצאות מהירות אנחנו נוטים לפספס פרטים קטנים שיכולים להוות שינוי גדול. אם זה באותיות קטנות במוצר שקנינו, סעיף בחוזה עבודה שאנחנו מאוד רוצים ואפילו באיך אנחנו מרגישים היום.
2. להיות רוב הזמן באזור הנוחות- זה קל ונוח והמוח אפילו מנווט אותנו להישאר באזור זה. השהייה המרובה באזורים שקל לנו ונוח לנו חוסמת יצירתיות וגורמת לנו לפספס הזדמנויות שיכולות לצוץ אך ורק באומץ לעשות שינויים ודברים אחרת.
3. להניח הנחות- לחיות את החיים על פי קול פנימי שמחליט על מה חושבים/ מרגישים כלפיי כאשר באמת של החיים, אין לנו ידע עובדתי לגבי הסיטואציה ולא יהיה עד שלא נשאל/ נבדוק. להניח שלא נצליח כי זה משוגע או הוא בטח כועס עליי אז עדיף שלא אומר כלום- תוקע אותנו במקום ומגביל אותנו לעשות פעולה לעבר שינוי. הנחת הנחות בכלל לא עושה לנו הנחות להיפך, לעיתים אנחנו משלמים מחיר כבד על כך.
4. להיות ״בעיוורון״- אנחנו רואים את מה שאנחנו רגילים לראות ותו לא. תחשבו על כמה סוגי פרחים ראיתם מהדרך לעבודה הביתה? אנחנו מפספסים את מה שמול עיננו וגם את היוצא דופן ובכך מפספסים הזדמנויות.
5. לשפוט- אחרים אבל בעיקר את עצמנו. בכל אחד מאיתנו קיים קול שהורס לנו, שדורש שנמשיך את הסטטוס קוו (בשפתנו המאמינים, שדון) ונימנע משינוי ולקיחת סיכונים. משפטים כמו ״זה לא יצליח״, ״אין תקציב״, ״אף אחד לא יקשיב לי״ מדכאים יצירתיות.
אימון שריר היצירתיות מתחיל מפיתוח הדמיון והבאתו לביטוי, מה שמצריך תשומת לב לפרטים, הקשבה, אמפתיה ושאילת שאלות בעיקר "למה" או "מי אמר" אשר מגבירות את הסקרנות וקוראות תיגר על המובן מאליו ומאפשרות לתפוס את המציאות בצורה אחרת.
