דמיינו את המנכ"לית ההיא שהיא מנכ"לית לא בגלל המעמד והיוקרה אלא בגלל התשוקה, פקיד הבנק שהוא פקיד בבנק כי הוא עף על מה שעושה והוא רק מחכה לתת לכם שירות ולהוציא אותכם מהמינוס???? או להפוך את הפלוס לפלוס גדול, עוזרת הבית שלכם שהיא באה ורק מחכה להתחיל לעבוד כי מה שהכי מדליק אותה זה לראות את הבית שלכם מבריק, ריחני ומסודר.
איזה כיף יכול להיות. איזו הרמוניה, איזו שלמות… ולמה לא? למה שלא נשאף לשם ?
אגב אני מוקפת ומקיפה את עצמי באנשי מקצוע כאלה…באמת.
הם עפים על מה שהם עושים ועוד מקבלים על זה כסף…המניע שלהם הוא התשוקה לעשיה והתרומה ,הכסף/ התגמול הוא הבונוס/ תוצר הלוואי…
דמיינו עולם בו כולנו הולכים דלוקים לעבודה כי אנחנו ממש אוהבים אותה, כי היא התשוקה שלנו. איזו תקשורת תהיה עם הקולגות, עם ראשי הצוות ועם המנכ"ל או עם המוסדות וספקי השירות?
אנשים באים מתוך מהות ומתוך שליחות ולא מתוך צדק, אגו והוכחה שהם יותר טובים או צודקים ממישהו אחר. אנשים באים ליצור יחד למען … מתוך מהות ומשמעות.
…ואז חוזרים הביתה דלוקים (כי תשוקה זה דלק) ופוגשים את בני הבית ודואגים לטפח את התשוקה גם….
תגידו…מה עם הצרות והאתגרים? מה את חיה בלה לה לנד?
לא, אני חיה בכפר סבא לנד ???? וברגע זה יש לי רשימת אתגרים מפוארת שאף אחד לא היה מאמץ. ומה שמאפשר לי לצלוח את האתגרים זו העבודה שהיא התשוקה שלי לפגוש אנשים ולהחזיר את האמונה שמותר ואפשר לעבוד מתוך תשוקה, מה שמאפשר לי לצלוח את האתגרים זה הבית והלבוש שמשקפים את התשוקה שלי לעיצוב והרמוניה, מה שמאפשר לי לצלוח את האתגרים זה האנשים שסביבי שאיתם אני עוסקת בתשוקות שלי – מהות החיים והאדם, תשוקה, הרמוניה, יצירתיות' מנהיגות, אפקטיביות ועשיה משמעותית.
בינתיים לא צריך לעשות כלום ולהפחיד את הפחד. כן מותר ורצוי לשאול איפה בא לי להיות בעוד שנה בעבודה, מה יותר ידליק אותי ומה יעשה לי טוב?
מותר לשאול, מותר להעז במחשבה, לפחות.
